בעבודתה מן העת האחרונה, אלהם רוקני (*1980, טהראן, אירן; חיה ועובדת בתל אביב-יפו) עוסקת בחיבור החוויה האישית שלה כמהגרת לסוגיות פוליטיות ואתיות דוחקות. היא רואה בהגירתם של מבקשי המקלט בישראל המשך לגלי העלייה הקודמים שאפיינו את ההיסטוריה של המדינה. ליתר דיוק, רוקני מתעניינת ברעיונות על נגישות ותנועה חופשית הקשורים להתפתחות הדיאלקטית של הגלובליזציה, דהיינו, בתנועה חופשית של כסף, סחורות, שירותים ואליטות אל מול מציאות של עמים וקהילות מבוצרים המקיפים עצמם בחומות הפרדה וחסמים אחרים.

הפרויקט זה המוצג ב־CCA תל אביב-יפו היא פרי מחקר של רוקני שהתמקד בתפקיד של סיפורי-עם ביצירת זיכרונות וזהות – במיוחד עבור פליטים ומהגרים – בזיקה לחברה הישראלית. בתערוכה מוצג מבחר של רישומים וסרט וידיאו חדש. עבודות אלה מתייחסות לסיפורי־עם שהאמנית ליקטה בקרב מבקשי מקלט אריתריאים וסודנים החיים בישראל. לסיפורים אלה נוכחות כפולה: מצד אחד, הם מבטאים התרחבות תרבותית של החברה הישראלית, ולכן רשמה אותם רוקני בארכיון הסיפור העממי בישראל שבאוניברסיטת חיפה.

מצד אחר, סיפורים אלו הפכו למרכיב העיקרי במחקר האמנותי של רוקני, והם מקובצים בספר בשם האיבליס, הנערה, הסולטן וזנב האריה. כול הסיפורים מופיעים בספר בארבע שפות: עברית, אנגלית, ערבית (השפה הרשמית של סודאן), ותִיגרִינית (השפה הרשמית של אריתריאה) – ומאוירים על ידי אותם הרישומים המוצגים בתערוכה. באמצעות סדרת פעולות מורכבת זו, יצרה האמנית ספר המתפקד ככלי חינוכי ופוליטי ובד בבד כספר אמן וכפרסום נלווה לתערוכת היחיד שלה במרכז.

"אלהם רוקני: שבעה עבד אל-כרימים" באוצרות סרג'יו אדלשטיין.

במסגרת התערוכה יתקיימו שולחן עגול בהנחיית סרג'יו אדלשטיין שיתקיים ב־26 בפברואר ושיח אמנית ב־3 במרץ.

"אלהם רוקני: שבעה עבד אל-כרימים" והספר האיבליס, הנערה, הסולטן וזנב האריה הופקו בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות, ארטיס, the Ostrovsky Family Fund (OFF) , קרן משפחת רוברט וייל וקרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות תל אביב.

דימויים

1

"אלהם רוקני: שבעה עבד אל-כרימים", 2018

מראה התערוכה ב־CCA תל אביב-יפו

צילום: אלעד שריג

4-2

שבעה עבד אל-כרימים, 2018

סטילס מתוך וידיאו

באדיבות האמנית