top of page

אודות ארכיון הווידיאו

ארכיון הווידיאו ב­־CCA תל אביב-יפו נוסד בשנת 2000. הוא מכיל למעלה מ־4000 עבודות וידיאו של אמנים ישראלים ובין-לאומיים, עם עבודות משנות ה־60 ועד היום. מה שמייחד את הארכיון במרכז הוא הימצאותם של עבודות מראשית ימי הווידיאו הישראלי – שמספקות מבט על הניסיונות הראשונים במדיום, וביניהן עבודות שהוצגו ב"וידיאו זון – הביאנלה הישראלית לווידיאו ארט" (2002, 2004, 2006, 2008 ו־2010), תיעוד של מופעים שהתקיימו ב״ערפול – הביאנלה הבינלאומית למיצג״ (1997, 1999, 2001, 2003, 2005, 2007 ו־2009) ועבודות נוספות של אמני וידאו עכשוויים. ארכיון הווידיאו מהווה מרכז של פעילות מחקרית וחינוכית ומשמש ככלי פדגוגי במסגרת התוכניות החינוכיות של המרכז. הקרנות של כותרים המצויים בארכיון התקיימו באולמות ומסגרות שונים בארץ כמו סינמטק תל אביב ופסטיבל הקולנוע בירושלים, ובחו"ל, בין היתר, ב­־ Art in General, ניו יורק; OK Center for Contemporary Art, לינץ (אוסטריה); המוזאון היהודי בניו יורק; המוזאון לאמנות עכשווית בלוס אנג'לס; Museo Nacional Centro de Arte Reina Sofía, מדריד; Tate Modern, לונדון; Museo de Arte Moderno de Buenos Aires; Centro da Cultura Judaica, סאו פאולו; ו־ Galerie KUB, לייפציג (גרמניה). הארכיון הוקם בשנת 2000 בתמיכתו של מר אריה סבינסקי ז"ל, לזכרה של אמו הגב' אליזבט סבינסקי ז"ל, בתמיכת קרן פיליפ ומוריאל ברמן. בשנת 2020, עשרים שנים לאחר שנוסד הארכיון, ניתן ל־CCA תל אביב־יפו מענק מחקר מטעם ארטיס לשם מיפוי וקטלוג־מחדש של האוסף בדגש על אמנים ישראליים.

ארכיון הווידיאו והספרייה פתוחים לסטודנטים, אוצרים ואחרים העוסקים בתחום, וכן לציבור הרחב בתיאום מראש. למידע נוספים אודות העבודות באוסף, לביקור ולצפייה יש ליצור קשר: info@cca.org.il

ב־1963 הגיע הבמאי האיטלקי פייר פאולו פאזוליני לארץ הקודש בחיפוש אחר לוקיישנים לסרטו "הבשורה על פי מתי". המסע, שתועד בסרט Sopralluoghi in Palestina, הסתיים באכזבה: הנופים נראו לו צנועים מדי, עכשוויים מדי, רחוקים מדימוי ארץ הקודש שנשא עמו. את סרטו צילם פאזוליני לבסוף בדרום איטליה, שכפריה ומדבריותיה גילמו את ירושלים ההיסטורית.

התוצאה היא מציאות מדומה, משכנעת אולי אך לא ממשית: כלאיים החותרים תחת המגלומניה של הבמאי ומאירים את כוחו של הקולנוע לקיים פנטזיה על חשבון המציאות, תוך בחינת הפער שבין מקום לדימויו.


אמיר יציב, זאת ירושלים, מר פאזוליני, 2012. וידיאו ערוץ יחיד, שחור-לבן, עם סאונד. באדיבות האמן. העבודה מוצגת בארכיון הווידיאו של CCA תל אביב-יפו לצד "אמיר יציב: דין וחשבון", תערוכת היחיד של האמן במרכז (2026).

בעבודותיו בקולנוע, וידיאו ומיצב, אמיר יציב (*1972; חי ויוצר בתל אביב-יפו) שב אל מסמכים היסטוריים, ארכיונים וחומרים מצולמים קיימים באמצעות טכנולוגיות כגון מידול תלת־ממד, מנועי משחק ובינה מלאכותית. יציב, שעניינו בנרטיבים מן העבר ובפרשנותם העכשווית, חושף את המנגנונים שבאמצעותם דימויים נוצרים וזוכים לאמון, ומצביע על אי־האפשרות של אמת היסטורית אחת וקוהרנטית. ב־2026 הציג CCA תל אביב-יפו את "אמיר יציב: דין וחשבון", תערוכת יחיד של האמן שבמרכזה פיטר, דמות מבוססת בינה מלאכותית בהשראת סיפורו של פרנץ קפקא.

ב"זאת ירושלים, מר פאזוליני" (2012) מניח יציב את התיעוד הקולי של מסע האיתור על גבי דימויים הלקוחים מ"הבשורה על פי מתי" עצמו. כאשר דמותו של ישו מופיעה על המסך, נשמעים הדי מחשבותיו של הבמאי; כאשר המצלמה סוקרת את נופיה המרהיבים של איטליה, נשמעים תיאוריו על דלותם המאכזבת של הנופים המקומיים. ישו מגלם, כביכול, את דמות הבמאי, והשליחים – את אנשי הצוות שלו.

זאת ירושלים, מר פאזוליני מאת אמיר יציב

bottom of page