הפרקטיקה של פבל וולברג (*1966, לנינגרד, ברה"מ לשעבר; חי ופועל בתל אביב) הממוקמת על הקו הדק שבין צילום עיתונות ואמנות יפה, מייצגת גישה בלתי מתפשרת לריאליזם. כל צילום אוצר בחובו פרדוקס הדומה לזה שאנו חווים בחיי היומיום שלנו: כל דימוי, או פריים, קל לתיאור, לכאורה – היכן הוא צולם, מה האלמנטים המוצגים בו – ובכל זאת, ניתוח מעמיק יותר מבהיר שמהותו, הנשמה של הצילום, נותרת חמקמקה. חוסר ההתפשרות הזה באופן שבו וולברג מצלם את התמונות שלו – עצם האומץ והמאמץ הנדרשים לשם צילומן מעוררים התפעלות –משתווה למורכבות שישנה בעבודותיו.

המצב הפרדוקסלי שמאפיין את הדימויים של וולברג למעשה חותר תחת רעיונות של תיעוד ישיר גרידא, סוג תיעוד המהווה עמוד תווך של צילום העיתונות. וולברג, לעומת זאת, מתעקש על החוויה האסתטית, אשר הופכת רעיונות כאלה למיושנים – אלא אם כן הם מובנים תוך התייחסות לעמדתו של האמן עצמו, להיסטוריה האישית שלו, לזהותו ולרגישות האסתטית שלו. רק אז יכולות לצוף משמעויות חדשות ובלתי צפויות וליצור צורות חדשות של הבנה ותובנה.

תערוכת היחיד של וולברג ב־CCA תל אביב-יפו מתמקדת בגוף העבודות המהפכני שלו – הצילומים הפנורמיים. צילומים אלה שצולמו בין 2007 ל־2019 במקומות שונים בעולם, שוקלים מחדש את תפוצת התמונות בעידן הדיגיטלי. השימוש של וולברג במצלמה דוגמת ה־Hasselblad XPan II, שכבר אינה מוצעת למכירה, מאפשרת לאמן ליצור תמונות שניתן לחוות בפורמט הדפסה בלבד, שכן הפורמט והפרופורציות שלהן אינן מתאימות לשום מסך. בנוסף, האתרים שבהם וולברג בוחר, תכופות אינם נגישים בשל הריחוק או הסכנה שבהם בשל היותם אזורי סכסוך אזרחי. התערוכה כוללת תמונות שצילם בישראל, פלסטין, אתיופיה ואוקראינה, בפורמט פנורמי – רוחבן כפול מגובהן – והן מוצגות על הקיר כפי שהן, באופן בלתי אמצעי.

במיידיות שבאופן הצגת התצלומים כהדפסים שנדבקים לקיר, ובאמצעות איכות הפרטים שגודלם מאפשר לנו לראות, וולברג מדגיש את איכותם הציורית של התצלומים. הפורמט האופקי הגדול שלהם, כמו גם הקומפוזיציות והנושאים שלהם, מהדהדים במיוחד את ז'אנר הציור ההיסטורי ובפרט את התיאורים ההירואיים של דמויות בנוף או סצנות הקרב הנפוצות בו. התערוכה, אפוא, משדרת אמונה ייחודית ב"ראייה הצילומית'" המאפשרת לנו להרהר במציאות, באירועי העבר, ביצירת דימויים, ואולי מעל לכל, בכוחה של אמנות.

התערוכה "פבל וולברג: פנורמות" מוצגת באוצרותו של ניקולה טרצי ונתמכת על־ידי Projects Meislin, מירי פרסברג ואלו המעדיפים להישאר בעילום־שם. המושבים באדיבות Box The.

דימויים

1-5

"פבל וולברג: פנורמות", 2023.

מראות הצבה מהתערוכה ב־CCA תל אביב-יפו.

צילום: אייל אגיבייב