top of page

תכלת רם (*1982, קיבוץ חניתה, ישראל; חיה ועובדת בתל אביב-יפו) עוסקת בעבודותיה במקום ובאובדנו הפוטנציאלי. במוקד תערוכת היחיד שלה ב־CCA תל אביב-יפו "גלגל שלישי", מעמידה רם משאלת־לב לחיות חיי הלך. היא שואבת השראה מתפיסת העולם של חיי פרישות על צורותיהם השונות, ומערכי החופש שחיים אלו מציעים, וכן ממאפייניהם החומריים הטבועים בקיום דל וצנוע. רם מוצאת עניין במתח שבין האופק האסקפיסטי של חיי הנדודים לבין צידם הפרקטי, ההישרדותי בעיקרו, שמבוסס על אלתור ומודולציה. הנוודות מניחה העדר של מקום קבוע, ועם זאת ניחנת ביכולת להפוך כל מקום ודבר לבית. רם מחילה מחשבה זו על חלל התצוגה במרכז ועל החללים הסמוכים לו.


בחוץ מציבה רם טֶּנדר סובארו מודל 1992, שעבר התערבויות שונות. זהו רכב בעל אופי אייקוני, שנמצא על התפר שבין רכב עבודה לרכב אספנות; רכב המשמש לתנועה ולאחסון, שהולך והופך לאובייקט נכסף, פטישיסטי. הפעולות הפיסוליות שרם עורכת ברכב נעות בין שתי תנועות סותרות: הפעולה האחת, של מחפש הבית, קשורה בשינוי מבני של הרכב המאפשר לו להפוך למרחב מחייה; והאחרת, של דבר שיצא משימוש העובר תהליך שימור מאולתר, מעידה על חוסר היכולת להיפרד ממנו.


בחלל הגלריה מוצגים פסלים שונים, מעין דגמים סוריאליסטיים של מרחבי חיים, המכילים בתוכם מחשבות על אור ותנועה כסממנים של זמן שנתקע. רם מתבוננת ביצירתיות שמצריכה פעולת ההישרדות ובאופי המשחקי שלה. היא בוחנת את היכולת של בר-החלוף לנכס מרחב, בדומה לילד הבונה ממלכה מתחת לשולחן, או לנווד הבונה מחסה ללילה רק כדי לפרקו עם בוקר. עבור רם, היכולת לנהל קיום מודולרי מסמנת השלמה עם אופיים החסר-ודאות והמשתנה תמיד של החיים. על כן, גם הפסלים השונים בתערוכה דורשים תנועה – של אור, של הגוף, של הדמיון.


"תכלת רם: גלגל שלישי" נאצרה על ידי האוצרת־אורחת הילה כהן-שניידרמן.


התערוכה מלווה בסיור שיתקיים ב־30 ביוני ובקטלוג בעברית שיצא לאור ב־21 ביולי.


"תכלת רם: גלגל שלישי" וקטלוג התערוכה נתמכים על ידי מועצת מפעל הפיס לתרבות ואמנות וקרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות תל-אביב.



דימויים


4-1

"תכלת רם: גלגל שלישי", 2018

מראה התערוכה ב־CCA תל אביב-יפו

צילום: ליאת אלבלינג

תכלת רם: גלגל שלישי

31 באוגוסט, 2018

6 ביוני, 2018

← רכישת כרטיסים
bottom of page