הפתיחה, כשמה כן היא, חושפת דבר מה שהיה סגור ומוסתר — ואולי אף ביקש להסתתר. אם הושקעה אנרגיה בהסתרתו, תידרש אנרגיה גם כדי לפתוח אותו.

למרבה המזל, לקלפים ולמי שפותח אותם אין יכולת לנבא את עתידו של אדם או של חברה. העתיד, כמו שאומרים, עוד לא קרה, ואין מי שיודע מה יקרה בו.

פתיחת קלפים היא יצירה משותפת של המפענח והמשתתף. היא דומה לפתיחת תיבה לרגע, שבתוכה חבויים עולמות מן ההווה. התיבה יכולה להיסגר ולהינעל, או להישאר פתוחה ולאפשר לאפשרויות שטרם התממשו לצמוח — אולי מתחת לפני השטח.

כאשר פתיחת הקלפים והפענוח נעשים בדייקנות ובכנות, הם עשויים להיות הזדמנות נדירה ורבת עוצמה ליצירה חדשה בחיי המשתתף, ולעיתים גם בחיי המפענח. יצירה בלתי צפויה, שעשויה לחשוף נתיבים נסתרים — והבחירה אם לפסוע בהם נשארת בידי האדם.

במפגש ציבורי כמו פסטיבל ״אל: השדה״, המתקיים בליבה של תקופה מטלטלת, הפתיחה הנוכחית תוקדש לשאלות הנוגעות למקום ולזמן שבהם אנו חיים.

איתן בן משה הוא חלק מקבוצת יוצרים ישראלים ופולנים המשתתפים בפרויקט, שנולד מתוך מחשבה על תפוח האדמה כמקור השראה לתהליכי יצירה.

דמי כניסה:  חינם, כחלק מאירועי "אל: השדה"