עבודתו הפוליטית ובו בזמן הפיוטית של אנריקֶה ראמירז (*1979, סנטיאגו דה צ'ילה; חי ועובד בפאריס ובסנטיאגו דה צ'ילה) מעלה הרהור על מצבה הנוכחי של האנושות. אגב כך, מהדהדים בה מושג המחשבה, ההגירה, ההוויה של מצבי ביניים – כגון מצב רוח, מצב עניינים, מצב גיאופוליטי – ותנועה מתמדת. בתערוכת היחיד שלו ב־CCA תל אביב-יפו, האמן מציג שלישיית עבודות שנעשו בהלימה לחלל דמוי המערה של הגלריה בקומת הקרקע של המרכז.

העבודה La gravedad [כוח הכבידה], הגותית ומהורהרת, מציגה גישה ספקולטיבית ופיוטית לשניים מן הנושאים החשובים ביותר מבחינת האמן: היעלמות והיעדרות. בעבודה זו, צילם ראמירז מאות פיסות זעירות של נייר לבן חף מכיתובים כלשהם, כמניינם של נאומים שנמחקו והם מתעופפים ומסתחררים בשמיים שחורים משחור, ללא רפרורים לזמן או לקנה מידה. כמו כרוזים פוליטיים מחוקים, הנושאים איתם זיכרון בלתי כתוב של נאום מיושן, הקטעים נראים כמי שמחוננים בחיים משלהם: הם נעים בזריזות בזרם אוויר או מים, הנושאים אותם למקום שאיננו יכולים לראותו. כמחווה לאירועים דרמתיים בקורות אמריקה הלטינית, וליתר דיוק צ'ילה, העבודה מגלמת מילים של הנעדרים, של הרעיונות האבודים והנאומים שנותרו תלויים באוויר. השיר בעל אותו שם – כוח הכבידה – המושמע לפני ההקרנה מהדהד הן את המשמעות המילולית של כותרתו והן את משמעותה המטפורית; לשון אחר, זהו הרהור על משמעותו של כוח הכבידה: הכוח שגורם לדברים ליפול והחגיגיות של הדברים עצמם.

העבודה Wind Project [פרויקט רוח], שנוצרה במיוחד עבור תערוכה זו, מוצגת לצלילי משבי הרוח בשני מקומות שונים: תל אביב ועזה. מהירות הרוח של כל מקום מתורגמת באמצעות תוכנה ליצירות קול המשתנות כל העת בהתאם לשינויים בתנאי מזג האוויר. הרוח הופכת אפוא לכלי מוזיקלי, לתכליל וליצירת קול הפועלת כפסקול של ממש של La gravedad. שלט הניאון …What Will We Do [מה נעשה...] מתייחס לשיר מי אני ללא גלות? (1999) מאת המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש. כשהוא מוצא מהקשרו, משפט זה תוהה על רעיון הבחירה והחופש האנושיים, אך בעצם הוא בגדר הרהור על עקירה, על גבולות ועל זהות. כהד לסרט La gravedad, הוא מזמין את הצופה לעיין באורח פיוטי באחריות אנושית.

לחיזוק התצוגה בגלריה של קומת הקרקע, מוצג מבחר סרטים של ראמירז – Brisas [בריזה], Cruzar un muro [לעבור קיר], Lauso la mare e tente'n terro [שַבַּח את הים והישאר על הקרקע], Una historia sin destino [היסטוריה ללא גורל], La memoria verde [הזיכרון הירוק] ו־Un homme sans image [איש ללא תדמית] – בחלל דמוי הקולנוע של הגלריה הרב־תכליתית ע"ש מרק שימל.

את התערוכה "אנריקה ראמירז: מה נעשה..." אצרה מארי גוטייה, אוצרת־אורחת במרכז.

התערוכה מלווה בחומרי דפוס בעברית, ערבית ואנגלית. סיורים נערכו באנגלית ב־12 במרץ, בערבית ב־5 במרץ ובעברית ב־26 בפברואר וב־19 במרץ. כמו כן נערך שולחן עגול ב־3 בפברואר, הקרנה ב־24 בפברואר וב־10 במרץ ושיח אמן ב־10 במרץ.

"אנריקה ראמירז: מה נעשה..." מתקיימת בתמיכת IL.Collection, Fondation Pluriel pour L’Art Contemporain והמכון הצרפתי בישראל.

דימויים

1-4

אנריקה ראמירז מה נעשה...", 2022

מראה התערוכה מ־CCA תל אביב-יפו