מעוגנת בהקשר המרובד של דרום אפריקה ובמושג הזהות, עבודתו של ניקולס הלובו (*1975, קייפטאון, דרום אפריקה; חי ועובד ביוהנסבורג), עוסקת בסוגיות של מגדר, מיניות, רוחניות ואתניות. יצירותיו מתקיימות בטווח שבין עבודות על קנבס ונייר ועד פסלים ומיצגים, ובשימוש שהוא עושה ברדי מייד ובחומרים כגון עור, גומי, סרטי בד, ארד ונחושת. הנחושת – מוליך חשמל טבעי – נחשבת בעיני האמן כ'צינור' מחבר בין מצבי הוויה שונים.

לרגל תערוכת היחיד שלו ב־CCA תל אביב-יפו, הלובו מציג את איניוקה יובהדו, מיצב תלוי מקום, שמורכב מצינורות נחושת שזורים זה בזה כשבקצותיהם ראשי נחש מארד. העבודה נוצרה בהשראת הנְחֻשְׁתָּן שתואר לראשונה בספר במדבר. הנחושתן הוא נחש נחושת המתפתל סביב עמוד, שאותו יצר משה במצוות אלוהים, כדי שבני ישראל, בעודם מביטים בו, יוכלו להבריא מהכשות הנחשים, אשר האל שלח אליהם קודם לכן כדי להעניש אותם על שביקרו אותו ואת משה.

הלובו קורא לעבודה בשפת אמו, האיסיקוסה, ולא באנגלית – השפה הדומיננטית בשדה האמנות. החלטה זו מולידה מרחב ביניים, שבו דברים הולכים לאיבוד בתרגום – קרקע פורייה לאינספור התרחשויות ומקרים, שמאפשרים לדמיוני, למופשט, לחלומי, לרגשי ולאינטואיטיבי לגלות את עצמם מחוץ למבנה המסודר של השפה.

מאז שהתוודעו לנצרות, בני הקוסה התקיימו במציאות שבין שתי פרקטיקות רוחניות – מסורת אבותיהם והנצרות. בהקשר זה, איניוקה יובהדו יכול להצביע על זיקה בין המצב הלימינלי של בני הקוסה לזה של בני ישראל בזמן יציאת מצרים. יתר על כן ולמרות הנסיבות השונות, הסיפור על בני ישראל שיצאו מעבדות לחירות ומסעם הביתה, לארץ מובטחת, מהדהד את המעבר של דרום אפריקה מאפרטהייד לדמוקרטיה וכן את הטראומה ההיסטורית הקולקטיבית של שני העמים והקשר המורכב בין ישראל לדרא"פ.

נוכחותו של הנחש המופיע בדתות רבות הינה שנויה במחלוקת: מצד אחד הוא מייצג את השטן, הפיתוי והכזב; מצד אחר, הוא קשור לכוחות מרפא והודות לחזותו הפאלית, למיניות ואנדרוגיניות. אולם במסורת הקוסה, הנחש מופיע בטוטם האו∙מז'ולה, אשר רוכשים לו כבוד רב, ושתפקידו לבקר בבתיהם של תינוקות שזה עתה נולדו ולהנחיל להם עושר ומזל.

איניוקה יובהדו מתקיים בצומת של תרבויות וזהויות שונות, אובייקט המסוגל להפוך כוחות דיאלקטיים, לאנרגיה של לידה מחדש וטרנספורמציה, ומבקש מן הצופים למלא תפקיד פעיל בזמן שהם שוהים בחלל וחווים אותו. בהלימה לעבודותיו האחרות של הלובו – שתמיד משמרות את רוח הפעולה היצירתית ומעוררות את הרצון לגעת, למשש – איניוקה יובהדו תובע מעורבות ישירה של הצופים, וצינורות הנחושת שלו המתפשטים בחלל מממשים למעשה שטף על–זמני של כוחות אנרגטיים ורוחניים שאינם ניתנים למדידה.

את התערוכה "ניקולס הלובו: איניוקה יובהדו" אצרה תמר דרזדנר אוצרת־אורחת במרכז.

התערוכה מלווה בחומרי דפוס בעברית, ערבית ואנגלית. סיורים נערכו בעברית ב־27 בנובמבר וב־1 בינואר, בערבית ב־4 בדצמבר, באנגלית ב־18 בדצמבר, וברוסית ב־25 בדצמבר. הרצאה מאת פרופסור משה צוקרמן נערכה ב־18 בנובמבר.

"ניקולס הלובו: איניוקה יובהדו" מוצגת בתמיכת ונדי פישר וקרן קירש והגלריות המייצגות את האמן – להמן מופין, ניו יורק / הונג קונג / סאול / לונדון וגלריה גודמן, יוהנסבורג / קייפטאון / לונדון; תמיכה נוספת ניתנה על ידי The Ekard Collection, חמי ולזר פרוכטר וכרמל וערן אילן; האירוח באדיבות קרן אאוטסט לאמנות עכשווית.

דימויים

4-1

איניוקה יובהדו, 2021

נחושת, ארד, מראה הצבה מתוך התערוכה ב־CCA תל אביב-יפו

צילום: אייל אגיבייב