התערוכה "מעידות בעמק המוזרות: פיסול והעצמי בעידן הדימוי הממוחשב" היא תערוכה הקבוצתית הכוללת עבודות של האמנים קורי ארקנג'ל, נמרוד גרשוני, אלכסנדרה דומנוביץ', כרמי דרור, ניר הראל, אנדרו נורמן וילסון, יסמין ורדי, לו יאנג, יאקוב יאנסה וקרולינה יוריקובה, אוליבר לאריק, דניאל לנדאו בשיתוף עם מאיה ממגנט, אליסיה מרזי, נבטארי, קטיה נוביטסקובה, טימור סי קין, מירי סגל, ג'קולבי סטרוויט, אלינור סולומון, אווה פאפמרגריטי, די פלומן, הת'ר פיליפסון, אנדראה פקרקובה, סת פרייס, סנטה פרנס, רות פתיר, חביב קפצון, רוני קרפיול, ג'ון רפמן, כריסטופר קולדרן תומס ו־Pakui Hardware.

נקודת המוצא המרכזית של התערוכה היא העבודה שאנו מעבירים זמן כה רב בהתבוננות במסכים, המציגים לפנינו דימויים שנוצרו על ידי מחשבים ולאו דווקא באמצעות מצלמות או בידי בני אדם. אסתטיקה חדשה זו מסתננת לחיי היום־יום שלנו וממציאה אופן חדש של ייצוג חזותי. ביחס להנחות יסוד אלו, התערוכה מבקשת לבדוק את גבולות תופעה זו, דרך עבודתם של יותר מ־30 אמנים פורצי דרך מרחבי העולם. כותרת התערוכה מתייחסת למונח "עמק המוזרוּת", אשר נוצר לראשונה בשנות ה־70 של המאה שעברה לתיאור התחושה המטרידה שמעוררים אנדרואידים (רובוטים דמויי־אדם) או ייצוגים אודיו־ויזואליים של אנשים הדומים עד מאוד לבני אדם ובכל זאת אינם ריאליסטיים או משכנעים די הצורך. דיסוננס זה נוכח גם בדימויים ממוחשבים (CGI), אשר מעצבים עתה את עולמנו החזותי ואמני ימינו מגיבים לנוף החזותי הנוצר באורח זה ומפרקים אותו.

התערוכה הנוכחית נהגתה כאמצעי לזרות אור על תמורה מדיומלית זו, השואבת את השראתה מן הזרם של "אמנות הפוסט־אינטרנט" [Post-Internet Art]. המונח "פוסט־אינטרנט" אינו מתייחס לעולם שלאחר האינטרנט, אלא דווקא לעבודה שנעשית בעולם מרושת ביותר ומתמקדת בתרבות החזותית שעולם זה הוליד, תרבות שנעשית גלובלית ומקושרת יותר ויותר ומחברת אמנים ממחוזות שונים של העולם, מאסיה ועד מרכז אירופה, מן המזרח התיכון ועד הארצות הבלטיות. האמנים המציגים בתערוכה מבקשים להתבונן לעומק בסדר העולמי החדש, בו דימויים סינתטיים מהווים חלק הולך וגדל מן הייצוגים הוויזואליים אותם אנו צורכים. בעולם זה, המתווך על ידי טכנולוגיה, הפיזי והמדומה מתמזגים והאינטרנט מייצר מורכבות במפגש בין העצמי והאחר.

"מעידות בעמק המוזרוּת – פיסול והעצמי בעידן הדימוי הממוחשב" נאצרה על ידי חן תמיר.

התערוכה מלווה בעלון בעברית, ערבית ואנגלית, לצד תכנית אירועים הכוללת שולחן עגול בהנחיית חן תמיר ב־13 ביולי, פרפורמנס מאת דניאל לנדאו בשיתוף עם מאיה מגנט ב־18 ביולי וב־3 בספטמבר, סיור בתערוכה עם חן תמיר בעברית ובאנגלית ב־20 ביולי, ב־3 באוגוסט וב־7 בספטמבר, שולחן עגול בהנחיית ליאור זלמנסון ב־25 ביולי ופרפורמנס מאת נמרוד גרשוני ב־8 וב־10 באוגוסט.

"מעידות בעמק המוזרוּת – פיסול והעצמי בעידן הדימוי הממוחשב" מתקיימת בתמיכתם של מישל פולק, the Ostrovsky Family Fund (OFF), ifa – Institut für Auslandsbeziehungen וטאבולה; תמיכה נוספת הגישו גיל ברנדס, קרן נתן קאמינגס, המכון הליטאי לתרבות, המחלקה לתרבות בלשכת הקנצלר של אוסטריה, קרן בירת התרבות של לטביה ומרכז קים? לתרבות עכשווית בריגה, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, המרכז הצ'כי, תל אביב ו־Smartwings. הסרט להתחתן, לזיין, להרוג מאת רות פתיר הופק בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ואמנות.

דימויים

1

"מעידות בעמק המוזרוּת – פיסול והעצמי בעידן הדימוי הממוחשב", 2019

מראה התערוכה ב־CCA תל אביב-יפו

צילום: אייל אגיבייב

2

"מעידות בעמק המוזרוּת – פיסול והעצמי בעידן הדימוי הממוחשב", 2019

מראה התערוכה ב־CCA תל אביב-יפו; עבודות מאת טימור סי קין (שמאל) ועדי פלומן (ימין)

צילום: אייל אגיבייב

3

"מעידות בעמק המוזרוּת – פיסול והעצמי בעידן הדימוי הממוחשב", 2019

מראה התערוכה ב־CCA תל אביב-יפו; עבודות מאת יסמין ורדי (שמאל), אלכסנדרה דומנוביץ' (מרכז) ורוני קרפיול (ימין)

צילום: אייל אגיבייב

4

"מעידות בעמק המוזרוּת – פיסול והעצמי בעידן הדימוי הממוחשב", 2019

מראה התערוכה ב־CCA תל אביב-יפו; עבודות מאת ניר הראל (רצפה) ונבטארי (הקרנה)

צילום: אייל אגיבייב