הכניסה חופשית

מהדורת 2026 של "אל: השדה" — פסטיבל מוזיקה, פרפורמנס, אמנות חזותית ושיח במרכז לאמנות עכשווית – תעמוד בסימן מכונות זמן.

בהשראת מילותיו של האמן המנוח אורי קצנשטיין בעבודתו Hope Machines — "לא ברור אם העולם הזה הוא אחרי או לפני. אם הוא במצב של טרום בריאה, או במצב של פוסט אפוקליפסה" — הפסטיבל ינוע בתוך תחושת השבר האופפת את הזמן העכשווי, ויציע להתבונן באדם כמכונת זמן משונה ושברירית, כמו גם במכשירים ובמנגנונים שהוא יוצר בניסיון להרחיב את הוויתו.

הפסטיבל יציב במרכזו עבודות הפועלות עם הזמן וכנגדו – מופעים ופעולות שמשחקות עם הזמן, משתהות, מותחות ומגבילות אותו, ומוליכות אותנו קדימה ואחורה. כל אלה יתכנסו תחת מחשבה פרפורמטיבית שבבסיסה הפעולה החיה: ההתכנסות והנוכחות יחד ברגע העכשווי.

הפסטיבל, שנקרא מעתה על שמה של האוצרת עדנה מושנזון ומוקדש לזכרה, חוזר לשלושה ימים של מופעים, פעולות ומפגשים.

תוכנית הפסטיבל

לאורך שלושת ימי הפסטיבל
עבודות אמנות המגלמות ולוכדות רגע בזמן לצד עבודות פרפורמטיבות חדשות. בין המשתתפים: מילה לוי, עוז מלול, נעמה ערד, דריוש פודצ׳וק, אורי קצנשטיין. עיצוב חלל: ערן שני ו-VJ VAJJ

[מיקום: ברחבי המרכז]

יום חמישי, 12.11, 19:00-23:30

19:00 כיול תדרים — פעולת נגינת Drone ברחבי המרכז (הקהל מוזמן להביא כלי נגינה)

21:00-20:00 משחק ראווה של "כדורגל קל", מלווה בשירי אוהדים בביצועם של הפאוור סטריינג׳ס  והשקת הפנזין ״למה הפסקתי לשחק כדורגל?״ המבוסס על ראיונות עם בנות הקבוצה.

בהשתתפות: שחקניות ״כדורגל קל״ עורכי הפנזין: אור רימר, רפי בלבירסקי ושני פוקר עיצוב והדפסה: אלכס סספר הפאוור סטריינג׳ס: מיה לנדסמן ואור רימר

[במגרש הכדורגל הסמוך למרכז]

23:00-20:00 הקרנה של מקבץ עבודות וידאו, באוצרות לומא אבו ורדה

[באודיטוריום]

21:00-20:15 פותח בטארוט: איתן בן משה עם שאלות לזמן הזה

[הברתנא - קומה 1]

23:00-21:00 הופעות מוזיקה באוצרות קים קרטס. משתתפים: אלקטריק סי, איציק גיל אביזוהר [קומת כניסה], תקלוט: הלל דוד גרינולד 

[הברתנא - קומה 1]

יום שישי, 13.11, 11:00-15:00

12:15-11:00 + 14:15-13:00 הדבר הזה שאני מסתכל.ת עליו: מכונות זמן — שני סשנים של פורמט שיח פרפורמטיבי שפותח במרכז, ובו אמנים והוגים משתפים בדבר שנמצא במרכז מחשבתם. בהשתתפות: שמעון אדף, שירה בן אוריאל, אורי דרומר, נורית דרימר, ד"ר כרמל ווייסמן, הדס סט, אהד פישוף, סאן פרנקו, רות פתיר, 

באוצרות: טל יחס

[באודיטוריום]

14:00-13:00 הרוקחת: נעמה שטרן-ליכט מדברת ומוזגת טוניק מקומי שהיא עושה. יהיה גם ג׳ין.

[הברתנא - קומה 1]

14:00 בישול שדה: קבוצת אמנים ישראלים ופולנים מכינים ארוחת פועלים, כחלק מפרויקט משותף המתחקה אחר הישות המוזרה של תפוח האדמה. בהשתתפות: טליה הופמן, רון אסולין, מיכל סממה, איתן בן משה, יאצק סוסנובסקי, מניוחה ביקונט, דריוש פודצ׳וק

באוצרות: כנרת חיה מקס והילה כהן־שניידרמן.

[ברחבת המרכז]

שבת, 14.11, 22:00-11:00

11:00 לילדים: סדנת ציאנוטייפ, בהנחיית שירן יצהרי (לגילאי 6+)

איך רואים את הזמן? סדנה מעשית של התנסות בציאנוטייפ (הדפס שמש), טכניקת צילום עתיקה המאפשרת ליצור דימויים באמצעות אור השמש. ניצור הדפסים בגוונים של כחול ונגלה כיצד האור, הצל ומשך החשיפה משפיעים על הדימוי שנוצר.

[באודיטוריום]

20:00-14:00 הקרנה של מקבץ עבודות וידאו, באוצרות לומא אבו ורדה

[באודיטוריום]

22:00-14:00 הופעות מוזיקה. מיכל גולדשטיין וסימה גוטמן, מניוחה ביקונט ואסף תלמודי, איילה שמיר, אדם אבישי, ניקו טין, קטמין, בין ההריסות. באוצרות קים קרטס

[קומת כניסה]

הכניסה חופשית ומומלצת!

ניהול אמנותי:
הילה כהן־שניידרמן, קים קרטס, טל יחס, יעל מסר, לומא אבו ורדה

ניהול טכני: קים קרטס ועידו מנדיל

בתמיכת המכון הפולני

עדנה מושנזון

פסטיבל "אל: השדה" מוקדש לזכרה של האוצרת עדנה מושנזון (2026-1945) שפעלה במשך קרוב לחמישה עשורים למען שדה האמנות בישראל, ושהאהבה לאמנות ולאמנים הייתה נר לרגליה.

במשך כשלושים שנה הייתה מושנזון דמות מרכזית במוזיאון תל אביב לאמנות, שם עמדה בראש המחלקה לרישום ולהדפס והייתה שותפה להרחבת השיח האמנותי ולחשיפת הקהל המקומי לצורות ביטוי חדשות באמנות העכשווית, ובהן וידאו ומיצב. לאורך השנים אצרה תערוכות של אמנים ואמניות מהארץ ומהעולם, בהם ביל ויולה, ויליאם קנטרידג׳, קארה ווקר, איליין רייכק ושנטל אקרמן, והייתה מחויבת ליצירת מפגש מתמשך בין האמנות בישראל לבין הנעשה בעולם.

גם כאוצרת עצמאית המשיכה מושנזון לפעול במגוון רחב של תחומים, מאמנות וידאו ומיצב ועד רישום ואמנות במרחב הציבורי. בין הפרויקטים הבולטים שאצרה היו ״קרקס אוניברסליס בע״מ״, במסגרת אירועי שנת המאה לתל אביב (2009), תערוכתה הרטרוספקטיבית של אפרת שוילי במשכן לאמנות עין חרוד (2013), והביאנלה השישית לרישום בירושלים, ״שובו של הנייר״ (2016), שאצרה יחד עם סאלי הפטל נוה. לצד עבודתה האוצרותית הייתה שותפה פעילה בעיצוב מדיניות התרבות והאמנות בישראל, בין היתר כחברה במועצת המוזיאונים, במדור לאמנות פלסטית של המועצה הישראלית לתרבות ואמנות ובוועדת הפיסול של עיריית תל אביב–יפו. בשנת 2008 זכתה בפרס האוצרות מטעם משרד התרבות.

עבור המרכז לאמנות עכשווית הייתה עדנה הרבה מעבר לאוצרת מוערכת. היא הייתה שותפה לדרך, תמיד תומכת, מכווינה, מלווה ומייעצת, בנדיבות ובמסירות אינסופית. הקדשת הפסטיבל לזכרה היא ביטוי של אהבה והוקרה על שנים רבות של שותפות, ועל האמונה העמוקה שלה באמנות ובאנשים שיוצרים אותה.