ג'ונתן מונק (*1969, לסטר, בריטניה; חי ועובד בברלין) יוצר עבודות המעוגנות בעיסוק משועשע בתולדות האמנות המודרנית ומתמקדות בעיקר בכמה מתנועות האמנות של שנות ה־60 וה־70 של המאה שעברה כגון אמנות מושגית, אמנות מינימליסטית וארטה פוברה. במהלך מתמשך של מחקר, גילוי מחדש, ניכוס ופירוש מחדש של יצירות מעשה ידי אמנים דוגמת ג'ון בלדסרי, סול לוויט ואליגיירו בואטי, מעודד אותנו מונק להרהר על עבודות – שאותן התרגלנו, כמו האמן, להעריץ; עבודות הנראות לנו מוכרות עד מאוד, אך בגלגולן הנוכחי דומה שהן זרות לנו לחלוטין. תחושה אמביוולנטית זו נובעת כמדומה משכנוענו העמוק כי אנחנו מכירים את מה שאנחנו רואים, מכירים אך לא בדיוק, לא ממש: מה שאנחנו רואים עשוי בהחלט להיות זהה לדבר עצמו או, לחלופין, משהו שונה לגמרי. מונק הרבגוני והאירוני עבד ועובד במדיות שונות, אך הידרשותו והתייחסותו לשחקנים וגורמים היסטוריים ועכשוויים – יצירות, אמנים, צופים, אוצרים, גלריסטים ואספנים – בשדה האמנות נותרות תמיד בעינן. הוא מזמין את הצופים להפעיל את הידע הקודם, הזיכרון והבקיאות שלהם בשדה זה, למשל, בעבודות המתבססות על פסלו האייקוני של ג'ף קונס ארנב (1986) או על סדרתו האגדתית של מרטין קיפנברגר, "צייר יקר, צייר לי" (1981) .

תערוכת היחיד שלו ב־CCA תל אביב-יפו תוקדש לגרסה חדשה, שישית במספר, של הפרויקט שאותו מציג מונק בגלגולים שונים מאז 2016 באתרי אמנות שונים: Kunsthaus Baselland , מונטץ / בזל (2016) Galleri Nicolai Wallner, קופנהגן (2016), VOX, מונטריאול (2007), Kaplan Gallery, ניו יורק (2019) ובחדר שירותים של Casey Kaplan Gallery, ניו יורק (2019). הרעיון של "Exhibit Model" נולד משאיפתו של האמן להציע פירוש חדש למסגרת המקובלת של האופן שבו מציגים תערוכת אמנות וממגבלות תקציב. מטעמים אלה, החליט האמן להמיר תערוכה גרידא של אובייקטים במיצב תצלומים דו־ממדי העשוי כטָפֶט ומציג דימויים של כמה מתערוכותיו הקודמות. הטפט המכסה את כל קירות חלל התצוגה בהחלט מזכיר מודל של תערוכה מתוכננת. אולם מאחר שהוא מתבסס, מילולית ומטפורית, על המושג 'השתקפות',"Exhibit Model" רק נראה כמודל. לפיכך הוא יוצר מפגש מבלבל משהו עם הדימויים. הצעה כזאת מביאה לחלל הפיזי של התצוגה חוויה דומה לזו שממציא היום החלל הווירטואלי של האינטרנט, שבו אנשים במספר גדל והולך מחפשים מראה הצבות של תערוכות שנבצר מהם לבקר בהן בעצמם.

בגרסת ברלין של הפרויקט "Exhibit Model Four – plus invited guests" שהוצגה ב־KINDL Centre for Contemporary Art, הוסיף מונק לטפט עבודות מאוספו הפרטי. בדומה, הגרסה התל אביבית (מספר שש) של הפרויקט תכלול יצירות מאת בני אפרת, לינה ברטוצ'י, פיירו ג'ילארדי,  ליסה גרוסקופף, נחום טבת, לואיז לולר, אלן מקולום, חיים סטיינבך, סאלבו, רוברט פיו, מיכלאנג'לו פיסטולטו, ליאורה קפלן וצעצוע שנעשה בהשראת ציורו של אוגטה קורין נמר ובמבוק, כולם "אותרו" בתל אביב, ונבחרו יחדיו על ידי האמן והאוצר בהשראת המושג רב־המשמעויות "מודל". בגרסה חדשה זו, האמן לא רק ממשיך את מה שעשה קודם, אלא גם שוזר פרויקטים מן העבר ומן העתיד כמו גם עמדות שונות בשדה האמנות ואגב כך יוצר מרקם מורכב המדרבן שיח על סוגיות הקשורות למחברוּת ולאותנטיות.

״ג'ונתן מונק: מודל תצוגה שש – גרסת תל אביב״ נאצרה על ידי ניקולה טרצי.

התערוכה מלווה בחומרי דפוס בעברית, ערבית ואנגלית, לצד תוכנית אירועים הכוללת שיח אמן ב־12 בדצמבר, סיורים בתערוכה ב־28 בדצמבר וב־1 בפברואר, שיח אמנית בעברית עם ליאורה קפלן ב־2 בינואר, הרצאה מאת כריסטוף בוטן ומלאני סקריליה ב־8 בינואר, שיחה בעברית בין האספן פיליפ כהן וניקולה טרצי ב־16 בינואר והרצאה בעברית מאת אינס גולדבאך ב־29 בינואר.

"ג'ונתן מונק: מודל תצוגה שש – גרסת תל אביב" מתקיימת בתמיכת המועצה הבינלאומית; תמיכה נוספת הגישו תומאס רום, טאבולה, גלריה דביר תל אביב / בריסל, פיליפ כהן, גלריה שלוש, תל אביב, שגרירות שוויץ בישראל ופורום התרבות האוסטרי, תל אביב; האירוח באדיבות ארטפורט וקרן אאוטסט לאמנות עכשווית.

לגבי כל המצגות של "מודל תצוגה שש", פורסם קטלוג תערוכה, עם תוכן בעברית, ערבית ואנגלית.

דימויים

2-1

"ג'ונתן מונק: מודל תצוגה שש – גרסת תל אביב", 2020-2019

מראה התערוכה ב־CCA תל אביב-יפו

צילום: אייל אגיבייב

3

"ג'ונתן מונק: מודל תצוגה שש – גרסת תל אביב", 2020-2019

מראה התערוכה ב־CCA תל אביב-יפו; עבודות מאת סאלבו (קיר) וצעצוע בהשראת נמר ובמבוק מאת אוגטה קורין (רצפה)

צילום: אייל אגיבייב

4

"ג'ונתן מונק: מודל תצוגה שש – גרסת תל אביב", 2020-2019

מראה התערוכה ב־CCA תל אביב-יפו; עבודות מאת רובר פיו (קיר) ולואיז לולר (השתקפות)

צילום: אייל אגיבייב